עב"ל 57861-01-11

תקציר

בפסק דין זה מסכימה השופטת רונית רוזנפלד עם חוות דעתו של המשנה לנשיא, השופט יגאל פליטמן, לדחות ערעור שעניינו תביעה לקצבת שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי. המערערת טענה כי אין לדחות את תביעתה לגמלאות לפני 1.11.2007 על יסוד פרשנות חוקתית של סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי. השופט רוזנפלד מדגיש כי אמנם חיוני ליידע את המבוטחים על זכויותיהם, אך חובת ההודעה אינה משפיעה על עצם קיומן של זכויות אלה, הנקבעות בהתקיים התנאים החוקיים. המערערת טענה לזכות קניינית לטובת הניצול, וטענה כי לא ניתן לבטל זכויות שלא נמסרו. עם זאת, בית המשפט טען כי חקיקה חברתית כרוכה בדרך כלל בהטבות נוכחיות ועתידיות ולא רטרואקטיביות, המוגבלות על ידי מגבלות תקציביות. רוזנפלד מתייחס לאחריותו של בית המשפט לאזן בין תכליות חברתיות לבין אילוצים פיסקליים. יתר על כן, מחקרים שהדגישו ידידי בית המשפט חושפים ניצול נמוך של קצבאות שארים, במיוחד בקרב נשים עולות וערביות בישראל, לעתים קרובות בשל חוסר מודעות. מאז שנת 2007 פועל המוסד לביטוח לאומי לטפל בכך באמצעות סיוע יזום לתובעים, תוך תשלום קצבאות במשך שלושה חודשים ללא תביעה רשמית. השופטת רוזנפלד, המסכימה עם עמדות עמיתיה, תומכת בדחיית הערעור, וציינה כי המדיניות האחרונה מבטיחה הגברת המודעות ומיצוי הזכויות. בסופו של דבר, כל חברי הפאנל, לרבות השופטת ורדה וירט ליבנה ונציגי העובדים והמעסיקים, מסכימים עם נימוקיו של פליטמן ועם הערותיו המפורטות של רוזנפלד, וכתוצאה מכך נדחה הערעור פה אחד מבלי לפסוק הוצאות.