עב"ל 16546-10-23

תקציר

לאחר עיון מעמיק בחומרי התיק ובטיעוני הצדדים, הגיע בית הדין למסקנה כי יש לקבל את הערעור, תוך הכרה באירוע משמעותי בעבודה סביב יום 7.3.2021 כפגיעה נפשית הקשורה לעבודה. כדי לבסס ליקוי שכלי כפגיעה בעבודה, יש לזהות "אירוע מיוחד" באופן אובייקטיבי וסובייקטיבי. בית המשפט מצא כי המעבר הכפוי של המערער ממחלקת הילדים, שם שימש כאחראי משמרת, למחלקה גדולה יותר המשרתת חולים קשישים, היווה חריגה משגרת חייו. מהלך זה הוטל בעקבות סירובו להתחסן והיה כרוך בשינוי ניכר בתנאי העבודה. למרות המתיחות המתמשכת, המעבר נתפס כאירוע מובהק, שהתאפיין בהסלמה ככל שהתקרב מועד ההעברה. למרות שבית המשפט המחוזי דחה בעבר את הרעיון של "עליית מדרגה" בלחץ עקב אזהרה מוקדמת, בית המשפט לערעורים חלק על כך, וציין כי הציפייה עלולה להגביר את הלחץ, הנתמכת על ידי חופשת המחלה המיידית של המערער, המיוחסת ללחץ ולא לבעיות לב, והייעוץ הפסיכיאטרי שקיים לאחר מכן בנוגע למצבו הנפשי להעברה. בית המשפט הגיע למסקנה כי המערער חווה מתח חריג, העומד בקריטריונים אובייקטיביים וסובייקטיביים כאחד לאירוע מיוחד. לפיכך הוארך התיק למינוי מומחה פסיכיאטרי, כאשר המוסד חויב לכסות 5,000 ₪ עבור הוצאות הערעור של המערער, תוך התמקדות בטענת הליקוי השכלי בלבד, שכן לא הוכחו בעיות לב.