ת"א 1141/04

תקציר

התובע, ספקולנט בשוק האופציות במטבע חוץ, תבע את הבנק שלו על כך שלא אפשר לו להמשיך לפעול באמצעות חברת ניהול תיקי השקעות (גיפט), בעקבות גילוי הסיכונים הגבוהים הכרוכים בפעילות התובע והאפשרות שלא יוכל לכסות את הפסדיו הפוטנציאליים. התובע טען כי הבנק הסכים שאם יפקיד 630,000 ₪, הוא יוכל להמשיך בפעילות ההשקעה שלו באופציות מט"ח באמצעות גיפט. הבנק טען כי מעולם לא נעשה הסכם כזה. בית המשפט מצא כי טענת התובע משוללת כל יסוד, וכי הבנק לא הסכים לאפשר לתובע להמשיך בפעילותו הספקולטיבית. החלטת הבנק להגביל את היקף הפעילות של התובעת נמצאה סבירה ועומדת בקריטריונים של סבירות ביחסי בנק-לקוח, מה גם שפעילות זו היוותה סיכון לא רק לתובע אלא גם לבנק עצמו. התובע היה ידוע כבעל היקף השקעה עצום, בהיקף של 84 מיליון דולר, והפסיד מאות אלפי דולרים במשך שנה וחצי. הבנק חשש כי התובע לא יוכל לכסות את הפסדיו ההולכים וגדלים, דבר שחשף את הבנק לסיכון. כמו כן, קבע בית המשפט כי גם טענת התובע כי הבנק פעל בניגוד להוראותיו משוללת כל יסוד. התובע הודה כי פעולות ההשקעה בחשבונו בוצעו על פי שיקול דעתה של גיפט, בהתאם לייפוי הכוח שנתן להם, ולא היו לו טענות כי גיפט ביצע פעולות שחרגו מההסכם ביניהם. התובע גם לא הביא כל ראיה לטענותיו בדבר גביית יתר של עמלות ויתרת חובה בחשבונו. ככלל, החליטה השופטת לדחות את התביעה, והורתה לתובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 30,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪.