בש"א 7195/05

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למקרה בו מפרק חברה ביקש להטיל אחריות אישית בלתי מוגבלת על המבקש, שהיה בעל מניות ודירקטור לשעבר, לחובות החברה, בטענה כי עסקי החברה נוהלו במרמה. המבקש טען כי התביעה התיישנה ודינה להידחות, שכן היא התבססה על אירועים שהתרחשו כעשר שנים לפני בקשת המפרק. עם זאת, בית המשפט פסק נגד המבקש, בקובעו כי טענת ההתיישנות לא הועלתה בהזדמנות הראשונה. שני המכתבים ששלח המבקש לבית המשפט, בהם ביקש ארכה ופירט את נימוקיו לבקשת המפרק, פורשו כאינדיקציה להיענותו של המבקש לבקשת המפרק ולכוונתו להתייחס לטענות שהועלו. לפיכך, החליט בית המשפט כי היה על המבקש להעלות את טענת ההתיישנות במכתב השני, אם לא הראשון, מה גם שהוא התייחס לבקשה נגדו וביקש מבית המשפט לדחות אותה. בנוסף, ציון מועדי האירועים על ידי המבקש לא נחשב לטענת התיישנות אלא כהסבר לחוסר יכולתו להמציא מסמכים. משכך, דחה בית המשפט את בקשתו של המבקש והורה לו לשלם הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה.