ת"א 11873-02-18

תקציר

התובע, קטין, נפגע בראשו בתאונת דרכים ותבע את חברת הביטוח הנתבעת בגין נזקים. חברת הביטוח טענה כי אי קבלת טיפול ושיקום נאותים של התובע, כמו גם סביבתו הענייה, מהווים מחדל בהפחתת נזקים ולכן יש להביא להקטנת הנזקים הנתבעים. בית המשפט הסכים כי נכותו הרפואית של התובע היא 50%, שנגרמה כולה כתוצאה מהתאונה. עוד נקבע כי חובת הפחתת הנזקים של התובע אינה חלה במקרה זה, שכן התובע היה קטין שלא ניתן היה לצפות באופן סביר שישפיע על ההחלטות הנוגעות למסגרת הטיפולית והחינוכית שלו. כמו כן, בית המשפט קבע כי אין לחייב את חברת הביטוח פעמיים בגין הזנחה סביבתית ולכן שיעור הנכות התפקודית נקבע על 80%. באשר לאובדן כושר השתכרות, בית המשפט פסק לתובע 80% מהשכר הממוצע במשק, בהתחשב בגילו הצעיר של התובע ובאפשרות לשילובו בעבודה מוגנת. כמו כן חויבה המבטחת לפצות את התובע בגין כאב וסבל, סיוע מצדדים שלישיים, הוצאות ניידות וטיפולים עתידיים, בסכום כולל שנקבע על 3,745,100 ₪. ניכויים בוצעו בגין תשלומים קודמים ופנסיה שקיבל התובע, מה שמביא את סך הפיצויים לאחר ניכויים ל-3,695,098 ₪. חלק מסכום זה הוחלט להקפיא עד להבהרת זכויותיו של התובע במל"ל כדי למנוע כפל פיצוי פוטנציאלי. הסכום שישולם באופן מיידי נקבע על 1,511,556 ₪, כולל 13% שכר טרחת עורך דין ומע"מ, ויועבר לאפוטרופוסים של התובע בהתאם להנחיות בית הדין השרעי. פסק הדין ניתן בהיעדר הגנה כנגד הנהג הפוגע בצד ג'.