ת"א 447/02

תקציר

התובע, קבלן שיפוצים, תבע את הנתבע בגין נזקי גוף, נזקים מיוחדים ונזקים כלליים בעקבות תקיפה נטענת שהתרחשה ביום 6.9.99 בחצר המפעל של הנתבעת. התובע טען כי הסכים לבנות חומה סביב העסק של הנתבעת במחיר קבוע אך לא שולם לו מלוא הסכום. כשניסה לגבות את יתרת התשלום, תקף אותו הנאשם, יחד עם אדם נוסף, וגרם לו לחבלות שהצריכו 34 ימי מחלה. במהלך התקיפה טען התובע כי הנתבע גנב מרכבו כלים וכסף בשווי של 2,200 ₪. התובע סיפק מסמכים רפואיים התומכים בפציעותיו והעיד יחד עם אשתו. גרסתם לאירועים הועדפה על פני זו של הנאשם, שבעדותו היו סתירות וסתירות וחוסר עקביות. בית המשפט מצא את הנאשם אשם בתקיפה ואי תשלום שכר מלא. עם זאת, התובע לא הביא ראיות מספיקות לשווי הפריטים הגנובים, וקיבל רק 100 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד האירוע. התובע טען גם להפסד השתכרות עקב אי כושר לעבוד במהלך החלמתו, שבית המשפט פסק במלואו בסך 15,000 ₪. אך תביעתו לפיצויים על עזרה לזולת במהלך מחלתו נדחתה בשל חוסר ראיות. בגין הנזק הכללי שנגרם, פסק בית המשפט לתובע 10,000 ₪ בגין כאב וסבל, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, כולל מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין. הסכום הכולל שנפסק לתובע עמד על 26,100 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 2.3.2010, כאשר זכות הערעור שמורה לשני הצדדים על פי החוק.