סע"ש 65908-05-20

תקציר

התובעת, אשת מכירות בעלת ותק של 8 שנים בחברה הנתבעת, פוטרה מתפקידה בסמוך לקליטת מנהל מכירות חדש. התובעת טענה כי פיטוריה נבעו מאפליה מחמת גיל, וציינה כי לא ניתנה לה כל הזדמנות לעבוד עם מנהל המכירות החדש, וכי החברה גייסה עובדים צעירים משמעותית שיחליפו אותה ועובדים מבוגרים אחרים שפוטרו בערך באותו זמן. הנתבעת לא הציגה כל ראיה לאי שביעות רצון בזמן אמת מתפקודה של התובעת, ואף לא קיימה עמה כל דיון על שיפור התנהלותה. גם עדי הנתבעת נתנו נימוקים סותרים לפיטורי התובעת, ולא ניתן לתובעת שימוע הוגן, שכן לא נמסר לה מראש על הטענות הספציפיות נגדה, והשימוע עצמו לא העניק לה הזדמנות סבירה להתגונן. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי היא אכן נפלה קורבן לאפליה על רקע גיל. השופטת הורתה לנתבעת לשלם לתובע פיצוי לא ממוני בסך 70,000 ₪ בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וכן פיצויים ממוניים שונים, לרבות הפרשים בפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי חופשה והפרשות לפנסיה בסך כולל של 25,834 ₪. בנוסף, חויב הנתבע בהוצאות המשפט של התובע בסך של 20,000 ₪. יתר רכיבי תביעת התובע נדחו. לשני הצדדים הייתה הזכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.