רע"פ 6496/20

תקציר

בפסק הדין בעניין בקשת רשות ערעור החליט בית המשפט לדחות את הבקשה, שכן היא אינה עומדת באמות המידה המחמירות לדיון במה שמכונה "גלגול שלישי" של ערעור. בית המשפט הדגיש כי חופשה כזו ניתנת רק במקרים חריגים המעוררים שאלות עקרוניות משמעותיות החורגות מהאינטרס האישי של המבקש או כאשר קיים עיוות דין מהותי או עוול קיצוני. עם זאת, נקבע כי הבקשה הנוכחית מתמקדת אך ורק בנסיבותיו הפרטניות של המבקש, דבר שאינו מספיק לדיון על פי קריטריונים חריגים אלה. זאת ועוד, לאחר שבחן לגופו של עניין, אישר בית המשפט את פסקי הדין הקודמים השוללים אי-הרשעה כחריג בנסיבות בהן עבירות המבקש התרחשו בתוך שנה. על פי הלכה פסוקה, אי הרשעה יכולה להיחשב רק אם היא פוגעת קשות בשיקומו של הנאשם ואינה משפיעה באופן מהותי על שיקולי ענישה אחרים. המבקש טען כי הרשעתו תגרום נזק מופרז לשיקומו; עם זאת, הוא לא הצליח להוכיח כי הדבר ימנע ממנו לחלוטין לעסוק בעיסוקו, למרות שפוטר מעבודתו הנוכחית. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין הצדקה סבירה לבטל את ההרשעה, שכן היא לא תגרום נזק בלתי מידתי לשיקומו. לפיכך נדחתה בקשת הערעור, שאישרה את החלטות הערכאות הנמוכות יותר.