בש"פ 4821/23

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשה לערער על ההחלטה לקיים דיון בדלתיים סגורות ולפרסם את ההליכים בתיק שעניינו חשד לעבירות מין בקטין. המבקש, המנהל מועדון כושר, נעצר ביום 14.6.2023 בגין עבירה לכאורה שבוצעה כלפי קטין במהלך אימון. בית משפט השלום הורה כי הדיונים יתנהלו בדלתיים סגורות, תוך שהוא דוחה את בקשת המשיב כי הם יהיו פומביים. ההחלטה התבססה על הצורך להגן על האינטרסים של הקטין. מספר ימים לאחר מכן אישר בית משפט השלום מחדש את החלטתו, תוך ציון הנזק הפוטנציאלי שייגרם למתלוננת אם ההליכים יפורסמו, גם אם שמה לא יפורסם. המשיב ערער לבית המשפט המחוזי וטען כי יש לפרסם את ההליך בהסכמת המתלוננת, כל עוד שמה לא נחשף. בית המשפט נעתר לכך, תוך ציון האינטרס הציבורי בפרסום, האפשרות לסייע לנפגעים פוטנציאליים נוספים ועקרון פומביות הדיונים. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, בטענה כי פרסום דיון המעצר יפגע בהליך החקירה וביכולתו להתגונן. עוד טען כי הערכאה הנמוכה יותר שגתה כששקלה את עברו הפלילי. עם זאת, השופט דחה את הבקשה בקובעו כי היא נטועה בעניינו האישי של המבקש ואינה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות או נסיבות ייחודיות המצדיקות רשות ערעור. כמו כן, אישר השופט את החלטת בית המשפט המחוזי לתת עדיפות להסכמת הקטין ולאינטרס הציבורי בפרסום, במיוחד לאור עברו הפלילי של המבקש והתועלת הפוטנציאלית לחקירה. השופטת הדגישה כי על המבקש מוטל נטל הוכחה משמעותי להוכחת נזק חריג וכי יש להעדיף את עניינו על פני האינטרס הציבורי. משלא עשה כן המבקש, נדחתה הבקשה ועיכוב הביצוע הוסר. פסק הדין נחתם בהדגשה כי שמה ופרטיה המזהים של המתלוננת יישארו חסויים.