תא"מ 33081-06-16

תקציר

פסק דין זה דן בשתי טענות, הראשונה היא טענתה של יפרח כי אלון, עורך דינה, התרשל בחובתו לייצגה במספר הליכים משפטיים. בית המשפט לא מצא ראיות התומכות בטענה זו, וקבע כי יפרח היה מודע לכל המידע הרלוונטי בכל שלב של ההליך. עוד קבע בית המשפט כי התנהלותו של אלון הייתה סבירה ומיומנת וכי כל רשלנות נטענת מצדו לא הייתה משנה את תוצאת ההליך. בנוסף, קבע בית המשפט כי אשמתה התורמת של יפרח היא 100%, וכי טענותיה בדבר ניכוי שכר טרחתו של אלון היו רטרוספקטיביות ולא הועלו בזמן אמת. הטענה השנייה שנדונה בפסק הדין הייתה תביעתו של אלון לתשלום שכר טרחתו, שבית המשפט קיבל באופן חלקי. אלון היה זכאי לשכר טרחתו בגין ייצוג יפרח בתביעת העבודה ובהליך הפלילי בעניינו של בנה, אך לא בגין ייצוגה בהליכי ההוצאה לפועל והתלונה במשטרה, שכן לא היה הסכם שכר טרחה ברור עבור שירותים אלה. בסך הכל חויב יפרח לשלם לאלון 10,732 שקל, בניכוי סכום של 1,024 שקל שכבר קיבל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. כמו כן חויב יפרח בהוצאות המשפט של אלון, בסך 11,660 שקל.