בע"מ 1086/22

תקציר

ההליכים המשפטיים בתיק זה נסובו סביב צו קיום צוואה שנוי במחלוקת, שהוצא בתחילה שנים רבות קודם לכן, והפך לנושא לבדיקה בשל טענות לזיוף. המבקש טען כי השיהוי בערעור על צו קיום הצוואה צריך להביא לדחייתו, בנימוק של עקרון השיהוי, בהתחשב בכך שהצוואה פורסמה ברבים, וניתן זמן מספיק לכל התנגדות. תחילה דחה בית המשפט לענייני משפחה את בקשת המשיבים, תוך שהוא מדגיש את העיתוי המאוחר ואת היעדר עובדה מהותית נוספת שלא הוצגה בפני הרשם לענייני ירושה. עם זאת, בערעור הפך בית המשפט המחוזי החלטה זו והחזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה לדיון מלא. בהמשך מונה מומחה, שניתוחו הצביע על סבירות גבוהה לזיוף החתימות על הצוואה, אם כי לא הושגה מסקנה חד משמעית בשל היעדר דוגמאות השוואתיות מספקות. למרות ניסיונות לפסול את עדות המומחה, פסק בית המשפט לענייני משפחה לטובת המשיבים, תוך שהוא מצטט את ממצאי המומחה וראיות נוספות המאששות את המצהיר על זיוף הצוואה. טענת השיהוי הביקורתית נדחתה, בציינו כי המשיבים גילו את קיומה של הצוואה רק בשנת 2015 ולא היו מודעים לתוכנה קודם לכן. בית המשפט המחוזי אישר את פסק דינו השני של בית המשפט לענייני משפחה, ודחה ערעור של המבקש שערער על חוות דעתו של המומחה ועל הטיפול הפרוצדורלי בתיק. המבקש ביקש לערער על החלטה זו עוד יותר, תוך שהוא טוען לעיוות דין פוטנציאלי בשל הזמן הרב שחלף מאז ניסוח צו הקיום ומעלה שאלות רחבות יותר לגבי חוות דעת מומחים בנוגע למסמכים נוטריוניים. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור ב"גלגול שלישי" נדחתה על ידי בית המשפט הבודק, אשר קבע כי העניין נפתר כראוי על סמך נסיבות ראייתיות ועובדתיות ספציפיות, ולא יידון בערעור נוסף. כתוצאה מכך, ביטול צו קיום הצוואה נותר על כנו, ולא הוצא צו הוצאות בהיעדר תגובה מבוקשת.