דב"ע נו/299 - 3

תקציר

עניינו בהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה המחייבת את המערערים לשלם למשיב סכומים שונים. המשיב, רקדן ברזילאי, תבע שכר שלא שולם, פיצויי פיטורים ופיצויים נוספים. המערערים הודו בקשיים כלכליים אך טענו כי המשיב הסכים לדחות את שכרה ושולם לו במלואו בהמשך. הם גם האשימו אותה בהפרת חוזה העבודה בכך שעבדה במקום אחר. בית הדין האזורי מצא כי המשיב עבד אצל המערערים עד דצמבר 1993 על פי חוזה ראשוני וחייב בשכר של חמישה חודשים. בית המשפט הורה למערערים להשיב לה שכר ופיצויי פיטורים, בין היתר. נקודות מרכזיות כללו את הימנעותם של המערערים מניהול רישומים תקינים, אשר תמכו בטענות המשיבה בדבר שכר שלא שולם והביאו לכך שהתפטרותה נחשבה מבחינה משפטית כפיטורים בשל הרעה משמעותית במקום העבודה. בית המשפט התייחס גם לפדיון חופשות, רישומי ימי חופשה ודמי הבראה, ואישר את זכאותו של המשיב. עם זאת, היא קיבלה חלקית את ערעור המערערים בעניין פיצוי ערך הטיסה, תוך הכרה בכך שמטרתם הראשונית של הכרטיסים הייתה לנסיעה ולא להחלפה כספית. בסופו של דבר, הערעור נדחה ברובו. פסקי הדין של בית הדין התבססו על הערכות מהימנות ועקרונות משפטיים המגינים על זכויות עובדים, ודחו את טענות המערערים בשל היעדר ראיות מספקות.