עת"מ 10523-08-17

תקציר

העותר, בעל דירה ודייר מעל בית כנסת, עתר לבית המשפט בבקשה להורות לעיריית תל אביב (המשיבה מס' 1) לאכוף את חוק התכנון והבניה ולהפסיק את פעילות בית הכנסת בקומת הקרקע של הבית המשותף, בטענה כי הוא מהווה מטרד ושימוש בלתי חוקי בקרקע. המשיבים טענו כי העתירה היא ניסיון לקדם את טענת העותר בתובענה נפרדת ונעדרת סמכות עניינית, כמו גם חוסר תום לב מצד העותר. בית המשפט קבע כי נתונה לו סמכות עניינית לדון בעתירה וכי העותר השתהה באופן סובייקטיבי ואובייקטיבי בהגשת העתירה. נמצא כי בית הכנסת פעל באין מפריע במשך עשרות שנים, וקיומו תאם את תוכניות הבנייה המקוריות ואת תוכניות המתאר שבאו בעקבותיהן, לרבות התכנית הנוכחית שהתירה שטחי שימוש ציבוריים בקומת הקרקע. בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת העירייה שלא להתערב בפעילות בית הכנסת הייתה סבירה ודחה את העתירה. העותר חויב לשלם הוצאות בסך 10,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים מס' 1 ומהמשיבה מס' 3.