ע"א 6551/05

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך חזקה במקרקעין בין המערערת, שרכשה חלקה לא מוסדרת בירושלים בשנת 1993, לבין המשיבים, משפחת חמדאללה, המחזיקים בקרקע האמורה ברציפות מאז שנות החמישים. הקרקע נרשמה באופן בלתי חוקי על שמו של אחמד חוסיין אל-ר'ול בשנת 1951, לאחר מלחמת העצמאות. הבעלים בפועל של הקרקע, חב"ד וכולל ווהלין, ניתקו את הקשר שלהם עם הקרקע בשנת 1948, ולאחר מכן תבעו את אל-ר'ול בשנת 1969, ובסופו של דבר זכו בתביעה בשנת 1979. המערערת, שרכשה את הקרקע מידי הבעלים בשנת 1993, ביקשה לפנות את המשיבים, אך בית משפט השלום פסק לטובת המשיבים, תוך שהוא מכיר בזכויות החזקה שלהם במקרקעין מכוח תקופת ההתיישנות. בית המשפט הורה למשיבים לפנות רק את חלקי הקרקע שמחוץ לביתם ולחצר הסובבת אותו. שני הצדדים ערערו על החלטה זו. השאלה המרכזית הייתה האם טענת החזקה של המשיבים התיישנה, והאם הם מחזיקים בניגוד לחזקה במקרקעין. בית המשפט נדרש לקבוע את המועדים שבהם החלה והסתיימה תקופת ההתיישנות, אילו טענות הצדדים לקבל באשר לתקופות שיש לספור או להחריג, והאם המשיבים החזיקו במקרקעין בחזקה נוגדת. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את החלטת בית משפט השלום, וקבע כי המשיבים יכולים להפעיל את תקופת ההתיישנות כהגנה וכי החזקתם במקרקעין אכן נוגדת. לפיכך, ערעורו של המערער נדחה, והמשיבים לא פונו מהמקרקעין שהיו ברשותם במשך שנים. בנוסף, פסק בית המשפט לטובת המערערת בתביעה הכספית, אותה דחה בית משפט השלום. גם ערעורם הנגדי של המשיבים בעניין ההוצאות שנגבו מהם התקבל, והסכום הגבוה שחויבו לשלם בוטל, ללא צו להוצאות בערעור. ההחלטה התקבלה בנימוק שטענות המשיבים מוצדקות בחלקן, והם לא יפונו מהמקרקעין בהם ישבו במשך עשרות שנים. פסק הדין נחתם באישור החלטת בית משפט השלום, בשינויים הנוגעים לתביעה הכספית ולהוצאות, וניתן ביום 7.8.2006.