עפ"ת 5778/09

תקציר

המערער במקרה זה עמד בפני אישומים רבים הקשורים לתעבורה, לרבות אי שמירה על רווח, נזק, נהיגה רשלנית, נהיגה בשכרות וסירוב להיבדק. הם הורשעו על סמך הודאתם, אך פסק הדין ניתן בהיעדרם. פרקליטו של המערער טען כי ייצוגו של בא כוחם הקודם היה לקוי וכי היעדרותם במהלך הדיון נבעה מנסיבות חריגות. עם זאת, לדברי השופט, אי התייצבותו של המערער בבית המשפט עולה כדי הודאה באשמה. השופט ציין גם את עברו של המערער בעבירות תעבורה ואת העובדה שהיה עליו לדעת טוב יותר מאשר להחמיץ את הדיון. השופט קיבל חלקית את הערעור, ובחר לזכות את המערער מאשמת סירוב להיבדק, בשל היעדר ראיות מספיקות, העולה בקנה אחד עם גישת המשפט העברי לפיה 'אדם אינו רואה עצמו רשע'. השופט בחר שלא להתערב בעונש, שהיה מקל יותר מתקופת הפסילה המינימלית שבחוק. פסק הדין, שניתן בהעדר הצדדים ביום 13.12.2009, זיכה את המערער מאשמת הסירוב אך דחה את יתר הערעור.