תא"ק 23012-12-15

תקציר

התובע, עורך דין במקצועו, תובע את הנתבעים בגין אי תשלום שכר טרחה בעקבות הליכי הוצאה לפועל שלא צלחו נגד שני חייבים. תביעתה של התובעת מתבססת על שני הסכמי שכר טרחה, לפיהם שכר טרחתה ישולם על ידי החייבים אך בנסיבות מסוימות על ידי הנתבעים. התובע פתח שני תיקי הוצאה לפועל נפרדים כנגד שני החייבים. המחלוקת הראשונה נוגעת לשכר הטרחה בגין ההליך נגד החייב הראשון, כהן, כאשר התובע טוען כי על הנתבעים לשלם את מלוא שכר טרחת פסק הדין בתוספת ריבית פיגורים ואחוז מהסכומים שנגבו מכהן. בית המשפט קבע כי התובעת זכאית לשכר טרחת פסק הדין עם הפרשי הצמדה לשמירת ערך הכסף אך לא ריבית פיגורים מאחר והנתבעים לא נהנו מהכספים. סך שכר הטרחה המגיע לתובע בגין תיק כהן עומד על 90,022.15 ₪, בעוד שהתובע כבר גבה 89,193.26 ₪, כך שהנתבעים נותרו חייבים 828.89 ₪. באשר לחייב השני, בן חיון, שתיק ההוצאה לפועל שלו הסתיים לאחר למעלה מעשור, קבע בית המשפט כי לתובע אין זכות לשכר טרחה משום שהחלטת הנתבעים להפסיק את ההליכים התקבלה בתום לב, וניסיונו של התובע לגבות מהנתבעים כפל שכר טרחה בגין פיצול הגבייה ללא הסכמתם לא היה מוצדק. לפיכך פסק בית המשפט לתובע 828.89 ₪ בלבד. כמו כן, נוכח העובדה שמרבית טענות התובעת נדחו והוגשו סכומים מופרזים של תביעות ומסמכים לא רלוונטיים, הורה בית המשפט לתובעת לשלם לנתבעים הוצאות המוערכות בכ-20,000 ₪, וכתוצאה מכך התובעת תישא בעלות כוללת של 19,171.11 ₪ לאחר ניכוי הסכום לו היא זכאית.