רע"פ 2197/13

תקציר

בהחלטה משפטית זו דן בית המשפט בבקשה למתן רשות ערעור על גזר דין בשל חומרתו, בפרט בכל הנוגע לאכיפת עונש מאסר בגין הפרת צו שיפוטי לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה. בית המשפט קבע כי עניינם של המבקשים אינו מצדיק מתן רשות ערעור, שכן הוא אינו עומד בקריטריונים המחמירים הנדרשים לגלגול ערעור שלישי. קריטריונים אלה כוללים העלאת שאלות משפטיות מהותיות או התייחסות לסוגיות ציבוריות משמעותיות החורגות מעבר לצדדים המעורבים, וכן חשיפת עוולות חמורות או חשש לעיוות דין. בית המשפט הדגיש כי ערעור על חומרת העונש לבדו מצדיק רק לעתים רחוקות ערעור נוסף, אלא אם קיימת חריגה משמעותית מנורמות הענישה בעבירות דומות. כאן, בית המשפט לא מצא סטייה קיצונית. המבקשים טענו כי עונשם מפר את עקרון אחידות הענישה, וציינו מקרים בהם עבירות דומות לא הסתיימו במאסר. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי בעוד שהאחידות היא קריטית, יש להתחשב בנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה, ועקביות אינה צריכה לגבור על הניואנסים של מקרים פרטניים. בית המשפט הגיע למסקנה כי נסיבותיהם של המבקשים אינן מצדיקות דיון משפטי נוסף, ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי. לפיכך הוטל על המבקשים להתחיל לרצות את עונש המאסר ביום 5.5.2013, תוך היערכות לכניסתם למערכת הכליאה.