ת"א 53404-05-20

תקציר

התובעת, שהיא הבעלים הרשומים של זכויות 4/24 בחלקת מקרקעין, עותרת לסעד הצהרתי לביטול העסקאות הקשורות למכירת זכויותיה ולהורות על ביטול הערת האזהרה הרשומה על פי הסכמים אלה. הסכסוך נסוב סביב שני הסכמים: האחד משנת 2004, בו מכרה את זכויותיה לאבי הנתבע, והשני משנת 2010, בו מכרה את זכויותיה לבנו של הנתבע. התובעת טוענת כי היא אנאלפביתית וחותמת על מסמכים באמצעות טביעת אצבעה, תוך שהיא מכחישה את אמיתות החתימות בכתב ידה על ההסכמים. עוד היא טוענת כי לא קיבלה את התמורה המצוינת במסמכים. עם זאת, הנתבעים טוענים כי התובע חתם הן על הסכמים והן על מסמכים נוספים בכתב יד, לרבות ייפוי כוח בלתי חוזר, וכי ההסכם השני דווח לרשויות המס עם תשלום המיסים המתאימים. בית המשפט פוסק לטובת הנתבעים, ומציג מספר רבדים של ראיות, לרבות עדותה של התובעת עצמה, אשר סתרה את טענתה כי חתמה באמצעות טביעת אצבע בלבד. עורכי דין שהיו עדים לחתימת התובעת בהזדמנויות אחרות העידו כי היא חתמה בכתב ידה על מסמכים, לרבות הסכמי מכר, ייפויי כוח ובקשות לצווי ירושה. בית המשפט מוצא עדויות אלה אמינות ועקביות, דבר המצביע על כך שטענת התובע לזיוף אינה נכונה. בנוסף, בית המשפט מדגיש את הראיות הישירות לחתימת התובעת על ההסכמים עם הנתבעים, ומציין כי מספר עורכי דין, שאינם קשורים זה לזה, היו עדים לחתימתה בכתב ידה. עדויות עורכי הדין נמצאו אמינות, ובית המשפט מציין כי ספק רב אם יזייפו את חתימת התובע. יתר על כן, בית המשפט מצביע על הדמיון בין חתימות התובע על מסמכים שונים, ומציין כי הם חולקים מספיק קווי דמיון כדי לאשר את אמיתותם. עדי התובעת, ילדיה, לא הביאו כל ראיה חותכת בנוגע לטענת הזיוף, ובית המשפט מגיע למסקנה כי התובעת אכן חתמה על ההסכמים. משכך, דוחה בית המשפט את תביעת התובעת, קובע כי ההסכמים תקפים, ומורה לתובע לכסות את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של כל הנתבעים, בסך 23,400 ₪, בתוך 30 יום.