ה"פ 27287-06-19

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב הפקעת קרקע לצרכי ציבור והפיצוי שנגרם לאחר מכן לבעל הקרקע. העיקרון הוא שהפיצוי צריך לשקף את שווי השוק של הנכס המופקע במועד הקובע של ההפקעה, שהוא במקרה זה 22 בדצמבר 2018. ישנם שני תרחישים במקרים של הפקעה: כאשר ערך הקרקע יורד עקב שינוי ייעודה, בעל הקרקע מקבל הן את הפיצוי על ירידת הערך והן את פיצויי ההפקעה; עם זאת, כאשר ערך הקרקע עולה עקב ייעודה החדש, בעל הקרקע מקבל את הפיצוי רק לפני שינוי הייעוד. זאת, כדי להבטיח שבעלי הקרקע לא ייהנו מהליך ההפקעה ויקבלו פיצוי שישקף את שווי אדמתם לפני הייעוד הציבורי. במקרה זה, הקרקע יועדה לחקלאות ולאחר מכן הופקעה לצורכי ציבור, ובית המשפט קבע כי יש לחשב את הפיצוי על פי ייעודה החקלאי, כפי שהיה לפני תכנית ההפקעה. הסכום נקבע על 480,000 ₪, המשקף את שווי הקרקע למ"ר ב-600 ₪ (לפי הערכת השמאי מטעם המשיבים) כפול גודל הקרקע המופקעת של 800 מ"ר. בית המשפט פסק גם בעניין הוצאות נלוות, ופסק לעותרת 5% מסכום פיצויי ההפקעה בגין הוצאות תיווך, הוצאות שמאי מקרקעין ושכר טרחת עורך דין בגין רכישת נכס חלופי. מס רכישה, לעומת זאת, לא יפוצה בהתאם לפסקי דין קודמים. לבסוף חויבו המשיבים לשלם לעותר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בשיעור של 18% מהסכום הכולל שנפסק, בתוספת מע"מ.