ע"א 3803/06

תקציר

פסק הדין דן בערעור שהגיש עו"ד לעוז עמר על החלטת קצין התגמולים במשרד הביטחון, שסירב להכיר במצבו הרפואי כקשור לשירותו הצבאי ולכן שלל ממנו הטבות לפי חוק הנכות (תגמולים ושיקום). עמר, שהשתחרר מצה"ל בשל מצב רפואי, הגיש לראשונה בקשה להטבות ממשרד הביטחון בשנת 2001. לטענתו, מצבו, שהותיר אותו ללא יכולת להשתמש ברגליו, הוא תוצאה של פציעה שספג במהלך השירות ואובחן כסובל מ-RSD. קצין הפיצויים חלק על טענתו של עמר, ולאחר מספר בדיקות רפואיות הגיע למסקנה כי אין עדות ל-RSD או להפרעה נוירולוגית אורגנית כלשהי הקשורה לשירותו הצבאי. עמר ערער לוועדת הערר שפסקה לטובתו, וקיבל את הטענה כי השיתוק נגרם כתוצאה משירות. הוועדה לא קבעה את האבחנה המדויקת, אך הגיעה למסקנה שהשיתוק קשור לשירות. על פסק דינה של ועדת הערר הוגש ערעור נוסף, אך בית המשפט דחה את הערר וקבע כי החלטת הוועדה סבירה. פסק הדין הכיר במצבו הרפואי של עמר וייחס אותו לשירותו, למרות היעדר אבחנה חד משמעית, ובכך אישר את החלטת הוועדה.