רע"פ 8651/13

תקציר

בקבלו את ההחלטה לדחות את בקשת רשות הערעור, בחן בית המשפט הן את הבקשה עצמה והן את תגובת המשיב, וקבע כי אין בסוגיה משפטית או ציבורית מהותית המצדיקה ערעור. בית המשפט ציין כי רשות ערעור ניתנת בדרך כלל רק כאשר מתעוררת שאלה משפטית משמעותית או קיים חשש לעיוות דין פוטנציאלי. במקרה זה, הבקשה התמקדה אך ורק באינטרסים האישיים של המבקש, והתמקדה ביישום סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי הספציפי למצבו. המבקש העלה טענות בדבר אי קבלת הודעה בשל שיפוצים בבניין, אך לא הביא ראיות התומכות בטענה זו. זאת ועוד, בית המשפט לתעבורה כבר דחה טענה זו, ובכך חיזק את חזקת המסירה לפי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי. בית המשפט לא מצא "טעמים מיוחדים" המצדיקים הארכת משפט לפי הסעיפים הרלוונטיים בחוק סדר הדין הפלילי, במיוחד נוכח השיהוי של המבקש בהגשת הבקשה. למרות שבית המשפט המחוזי הזכיר הסתמכות על גורמים לא מפורטים מעבר לתשובת המשטרה, הדבר לא נתפס כמשפיע על ההחלטה, ולכן לא הצדיק מתן רשות ערעור. לפיכך, הבקשה נדחתה ביום 31.3.2014.