ת"א 18906-03-15

תקציר

הנתבעים ביקשו להורות לתובעים להפקיד ערבות להוצאותיהם, תוך הסתמכות על תקנות סדר הדין האזרחי וחוק החברות. הנתבעים טענו כי מצבם הכלכלי של התובעים מעלה חשש ליכולתם לשאת בעלויות ההליך, ואילו בבקשת התגובה של התובעים נטען כי תביעתם מוצדקת. בית המשפט בחן את הבקשה לפי ההוראות הרלוונטיות, בהתחשב בסיכויי ההצלחה של התובעים ובמצבם הכלכלי. נמצא כי התובעים לא הוכיחו את יכולתם לשלם את הוצאות הנתבעים ולא הוכיחו כי הנסיבות מצדיקות פטור מהפקדת ערובה. באשר לתובעים הבודדים, החברות (המשיבות 5-2) לא הביאו ראיות לחוסנן הכלכלי, וסיכויי הצלחתן לא היו גבוהים דיים כדי להצדיק פטור. לגבי המשיב 1 מצא בית המשפט כי סיכויי תביעתו להצליח נמוכים, ואין די במצבו הכלכלי כדי לפטור אותו מהדרישה. בית המשפט הגיע למסקנה כי על כל תובע להפקיד ערבות בסך 40,000 ₪ בתוך 30 יום, ואם לא כן, התביעה נגדו תימחק. בנוסף, חויבו התובעים לשאת ביחד ולחוד בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 5,000 ₪. ההחלטה התקבלה על ידי השופט קרשמרת, והתובעים היו אמורים לקבל את ההחלטה כמקובל.