בש"פ 3774/15

תקציר

הפסקה דנה בהחלטת בית המשפט בערעורו של נאשם על מעצרו עד למשפטו בגין עבירות המיוחסות לו, ובפרט במשקלן המצטבר של הראיות שהציג המשיב. על בית המשפט לקבוע אם קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם ולהעריך את כוחן של ראיות אלה כדי להחליט אם המעצר מוצדק או שניתן לנקוט אמצעי חלופי. המשיב מסתמך על שתי ראיות עיקריות: שיחות האזנות סתר ועדותו של נאשם שותף, אדוארד קסמינין. משיחת האזנות הסתר בין הנאשם לבין נאשם אחר, המכונה נאשם מס' 2, עולה לכאורה כי הנאשם היה מודע למשימה או לשליחות מתוכננת, עם השלכות מסוימות על כך שידע שמדובר בפעילות אסורה. עם זאת, בשיחה לא מוזכרת במפורש המילה "לבנה נפיצה" או מונחים קשורים כלשהם. בית המשפט מקבל את טענת הנאשם כי ייתכן שהמילה "עניין", ששימשה בשיחה, הייתה אקראית ולא קשורה ללבנה הנפיצה לכאורה. הודעתו של קסמינין במשטרה, שנמסרה לאחר האירוע המדובר, מרמזת על מעורבותו וידיעתו של הנאשם על העסקה, אך היא מבוססת על הנחות יסוד ואינה מספקת ראיות ישירות. יתרה מכך, בהמשך חזר בו קסמינין מחלק מדבריו במהלך עימות עם הנאשם. מכלול הראיות, לרבות קשריו של הנאשם עם נאשם 2 ונוכחותו במהלך העסקה, מעלה "חשד כבד" למעורבותו, אך אינה מוכיחה באופן סופי את ידיעתו על העברת הלבנים. בשל חולשת כוחן של הראיות לכאורה, בית המשפט מחליט לקבל חלקית את הערעור ומורה על חלופת מעצר, תוך הטלת תנאי מעצר בית מחמירים. החלטה זו לוקחת בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם ואת עברו הנקי. בית המשפט מדגיש כי הנאשם רשאי לצאת מהבית רק בחברת מפקח מוסמך ועליו לעמוד בתנאים הקיימים, לרבות איסור כל מגע עם המעורבים בתיק.