עב"ל 29640-06-11

תקציר

מדובר בערעור על פסק דין קודם בעניין תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה. המערערת טענה כי הם עבדו אצל צד שלישי, שמחוני, כשכירים, וכי ביום 21.5.2006 אירעה להם תאונה בעבודה המזכה אותם בפיצויים. בית המשפט דחה את טענת המערערים, וקבע כי הם אינם שכירים אלא שותפים עצמאיים של שמחוני, ולכן אינם זכאים לפיצויים, שכן לא מילאו את חובות הרישום הרלוונטיות. ערכאת הערעור החליטה להתערב בפסיקת הערכאה הנמוכה יותר על בסיס ראיות חדשות. הם מצאו כי בניגוד להחלטת הערכאה הנמוכה יותר, המערער אכן היה עובד של שמחוני ביום התאונה. בית המשפט הגיע למסקנה זו לאחר שבחן ראיות אובייקטיביות התומכות ברעיון כי המערערת פעלה כעובדת של שמחוני ביום הנדון. מהראיות עולה כי שמחוני שילם עבור חומרי העבודה, השניים הגיעו לאתר העבודה ברכבו של שמחוני והכלים בהם השתמשו היו של שמחוני. בנוסף, שמחוני ניהל משא ומתן על החוזה והמחיר, ותרומתו היחידה של המערער הייתה עבודתו. שמחוני לא הביא כל ראיה אובייקטיבית שתתמוך בטענתו כי המערער היה שותף בשותפות אד-הוק. כך, קבע בית הדין לערעורים כי התקיימו יחסי עובד-מעביד, והתאונה תוכר כתאונת עבודה המזכה את המערערת בפיצויים. התיק הועבר בחלקו לערכאה נמוכה יותר לצורך קביעת שכרו של המערער ובירור הודעת צד ג' שנשלחה לשמחוני. שני הצדדים יישאו בהוצאות המשפט שלהם, ואילו שמחוני ישלם למערער 7,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.