בר"מ 6934/16

תקציר

השופטת שקלה את הטענות שהציג המבקש וקבעה כי יש לדחות את הבקשה מבלי להידרש כלל לשמיעת תגובת המשיב. הנימוקים להחלטה זו כפולים. ראשית, הבקשה אינה עומדת בקריטריונים המחמירים החלים על בקשות מנהליות של ערכאה שלישית. השופט מפנה לפסקי דין קודמים בראם 1874/12 ובר"מ 2237/11 המהווים תקדים למקרה זה. בנוסף, השופטת מסכימה עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המבקש לא הצליח להוכיח כי הנכס המדובר יכול לשמש כדין כסטודיו לציירים ופסלים, שהוא הסיווג אותו מבקש המבקש. השופט רואה בכך קביעה עובדתית שמוטב להותירה על כנה בשלב זה, במיוחד בהתחשב בגישה המצמצמת שננקטה בתיקי מס רכוש. יתר על כן, השופט מציין כי קיימים קשיים בפרשנותו של המבקש להלכה – סיווג הרכוש הריק לפי התעריף הזול ביותר האפשרי מבין אותם "שימושים אפשריים על פי דין" – ומציע כי עדיף להחיל זאת על שימושים כלליים ולא על שימושים קונקרטיים ומוגבלים. השימוש בפועל בנכס צריך להיות בעל משקל רב יותר במקרה האחרון. כנקודה אחרונה, השופט מדגיש את פסק הדין במגרש 6, הקובע כי ניתן להסיק את השימוש הפוטנציאלי בנכס ריק מהשימוש האחרון בו, ממאפייני הנכס עצמו ומהאינדיקציות לכוונות בעליו, דבר שעשוי להביא לשיעור סיווג גבוה יותר. לפיכך הבקשה נדחית, ולא נפסקו הוצאות מאחר ולא התבקשה תגובה. פסק דין זה ניתן ביום 10.10.2016.