בג"צ 4894/96
החלטה עליון
תקציר
העותר הגיש תלונה במשטרה נגד ראש הממשלה, שר האוצר וממשלת ישראל בגין הפרה לכאורה של פקודת מניעת טרור בכך שהעבירו כספים ונכסים לאש"ף, שהוכרז כארגון טרור. העותר ביקש צו מניעה מותנה נגד החלטת משטרת ישראל שלא לפתוח בחקירה והחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להורות על כך. בג"ץ דחה את העתירה מבלי להזמין את העותר, מה שהוביל לבקשה הנוכחית לדיון נוסף. בית המשפט קבע כי היא פעלה במסגרת סמכותו, שכן העתירה לא גילתה עילה סבירה להתערבות. המונח "עילה", כאמור בתקנות סדר הדין בבתי המשפט, מתייחס להצדקה להתערבותו של בית המשפט בפעולותיהן של רשויות ציבוריות. מטרת התקנה המאפשרת דחייה ללא שימוע היא לדחות עתירות שאין להן סיכוי להצליח. על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בטרם דחייה כאמור ולשקול האם תיקונים כלשהם יכולים להציל את העתירה. במקרה זה לא הייתה הצדקה לדיון נוסף, נוכח פסקי הדין הקודמים שתמכו בפעולות הממשלה ובהיעדר עילה להתערב. בנוסף, עמדו בפני העותרת סעדים חלופיים והיא לא מיצתה את כל דרכי הפתרון. החלטת בית המשפט העליון לדחות את העתירה ללא דיון הייתה כדין, והבקשה לדיון נוסף נדחתה.
בג"צ 4894/96 זאב פרבר נ' משטרת ישראל, עליון (16.6.1997)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.