ת"א 783/09

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה, תבע את הנתבעים לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לא הייתה מחלוקת כי הנתבעים חויבו בתשלום פיצויים לתובע; הנושא היחיד שעמד בפני בית המשפט היה גובה הפיצוי. בית המשפט קבע כי לתובע נגרמה נכות תפקודית בשיעור של 100% כתוצאה מהתאונה. בית המשפט מינה מומחה רפואי שסבר, בין היתר, כי תוחלת החיים של התובע היא 21 שנים מיום התאונה. בית המשפט אימץ את חוות דעתו של המומחה לגבי תוחלת החיים של התובע. פיצויים לא ממוניים נקבעו בסכום המקסימלי הקבוע בחוק, קרי 214,800 ₪ בתוספת ריבית. בית המשפט קבע כי יש לנכות מס הכנסה משכרו של התובע טרם התאונה. בית המשפט חישב את שכרו החודשי הממוצע של התובע טרם התאונה כ-18,460 ₪ והעריך סכום זה נכון למועד פסק הדין. לתובע נפסקו 1,268,435 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר ו-2,743,157 ₪ בגין הפסד השתכרות עתידי. עוד פסק בית המשפט לתובע 265,153 ש"ח בגין הפסדי שכר בשנים האבודות, 93,542 ש"ח הוצאות בריאות, היגיינה ואביזרים, 1,281,600 ש"ח בגין סיוע לצד ג', 363,109 ש"ח הוצאות ניידות ו-396,824 ש"ח בגין התאמת תנאי מגורים. בית המשפט קבע כי תביעת התובע בגין אובדן שירותי זוגיות אינה ניתנת לפיצוי. בהתחשב בתשלומי המוסד לביטוח לאומי, סך הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 2,061,023 ₪, אותם חויבו הנתבעים לשלם בתוך 30 יום, לצד 30,000 ₪ עבור הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% מהסכום לתשלום, כלומר סך של 267,933 ₪.