רע"א 2413/21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת בין שני צדדים בנוגע למיקומם של בלוני גז בבניין שבו שניהם מנהלים עסקים. פסק הדין המקורי, שניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו, הורה למבקשת לבנות מחדש קיר בטון הרוס, להוציא את חפציה מחדר הגז ולמסור למשיב סט מפתחות וקודי גישה בתוך 60 יום. היא גם אפשרה למשיב לחזור ולחבר שני מכלי גז לחדר הגז. המבקש ערער על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי וביקש עיכוב ביצוע, אשר ניתן בחלקו. משלא ציית המבקש לפסק דינו של בית משפט השלום, הגיש המשיב בקשה לצו ביזיון בית המשפט. לאחר מכן הוציא בית משפט השלום החלטה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, שקנסה את המבקש וקבעה מועד חדש לציות. על החלטה זו ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע, אך בקשתו נדחתה. הסוגיה העיקרית במקרה זה היא כיצד לסווג את בקשת רשות הערעור. המבקש טען כי יש לראות בכך בקשה לחופשה אזרחית לצורך ערעור, ואילו בית המשפט קבע כי יש לסווג אותה כערעור פלילי בזכות לפי סעיף 87(ד) לחוק העונשין. הסיבה לכך היא שההחלטה לפי פקודת ביזיון בית המשפט הטילה עונשים על המבקש, ועל החלטות כאלה ניתן לערער רק באמצעות ערעור פלילי או בקשת רשות ערעור. מאחר שהמבקש ביקש לעכב את ביצועם של כל מרכיבי החלטת פקודת הביזיון, לרבות תשלום קנסות, הסיווג הנכון, לשיטתו של בית המשפט, הוא ערעור פלילי של זכות. למבקש יוחזרו האגרות ששולמו עבור בקשת רשות הערעור, ותיק התיק יועבר לערכאת הערעור הפלילי בהתאם.