בר"מ 648/23

תקציר

המשיבים טענו כי יש לדחות את בקשת הערעור משום שסיכויי ההצלחה נמוכים. הם הדגישו את חוסר עמידתה של המבקשת בתקנות ואת מודעותה להליכים הקיימים, כפי שעולה מצו הפסקת העבודה התלוי על הבניין. המבקש טען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו בשל הנזק הפוטנציאלי הבלתי הפיך של הריסת המבנה, ומעלה חשש לפגמים פרוצדורליים ולהיעדר ייצוג של תושבים פלסטינים. עם זאת, השופט קבע כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים לסעד זמני, וקבע כי מאזן הנוחות שקול לטובת המבקש. השופט התייחס לפסקי דין קודמים לפיהם יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו וציין כי המבקש לא השתמש בבניין למגורים ולא הוכיח ערך חריג שאינו כספי. יתר על כן, השופט ציין כי המבקש היה מודע לצו הפסקת העבודה ולהמשך הבנייה, דבר שהשפיע על ההחלטה. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, ללא צו להוצאות, ביום 21.2.2023.