ת"א 43166-12-15

תקציר

התובע, עובד חברת החשמל, תבע פיצויים בעקבות תאונת דרכים בה נפגע בעת שנהג באופנוע עבודה. התאונה התרחשה בשנת 2015, והתובע טען כי כתוצאה מהתאונה הוא סבל מכאבים פיזיים וממגבלות תנועה, כמו גם מהידרדרות במצבו הנפשי. עוד טען התובע כי התאונה אילצה אותו לשנות את משרתו בעבודה, מעובד שטח לתפקיד פקידותי, וכתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית בשכר. הנתבעת, חברת הביטוח, חלקה על טענות התובע בדבר השינוי בתפקידו וטענה כי הירידה בשכרו לא נבעה מהתאונה. בית המשפט מינה מומחים בתחום האורתופדיה והפסיכיאטריה אשר אישרו את פציעותיו של התובע ואת השפעתן. לדברי המומחה האורתופדי, לתובע נקבעה נכות לצמיתות בשיעור של 12.25% עקב התאונה. המומחה הפסיכיאטרי סבר כי התובע סבל מהפרעת הסתגלות, שגרמה לנכות פסיכיאטרית זמנית של 20% למשך שישה חודשים לאחר התאונה, והופחתה ל-10% לאחר מכן. עוד מצא המומחה כי התובע הגזים בסימפטומים שלו לצורך רווח משני בתביעה ולא ביקש טיפול מומלץ. בהתבסס על הימנעותו של התובע מהפחתת נזקיו וזמינותו של טיפול נפשי באמצעות שירותי בריאות הציבור, קבע בית המשפט כי נכותו הפסיכיאטרית הצמיתה של התובע עומדת על 5%. בית המשפט חישב את נזקי התובע. בהתחשב בגילו, בעבודתו טרם התאונה ובהיקף פגיעותיו, מצא בית המשפט כי ניכוי של 10% מכושר השתכרותו של התובע היה ראוי. בית המשפט פסק לו 96,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד ו-411,000 ₪ בגין ניכוי כושר השתכרות עתידי. בגין נזק לא ממוני פסק בית המשפט 9,500 ₪, ובגין סיוע לצד שלישי והוצאות אחרות נפסקו לתובע 12,000 ₪ ו-20,000 ₪, בהתאמה. עוד קבע בית המשפט כי על הנתבעת לפצות את התובע בסכום כולל של 356,000 ₪, בניכוי פיצוי המל"ל בסך 192,145 ₪ שהתובע כבר קיבל. הסכום כלל שכר טרחת עורכי דין וריבית. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 11.1.2021.