תאד"מ 3272-09-23

תקציר

השופט החליט כי לא ניתן לשפוט את התיק על סמך הראיות והטיעונים הנוכחיים שהוצגו, בשל מספר סוגיות מרכזיות. ראשית, התצהיר המצורף לכתב התביעה אינו מספיק ואינו עומד במתכונת הנדרשת, שהיא תנאי הכרחי להמשך מתן פסק דין. בנוסף, המסמכים שסופקו אינם עומדים בקריטריונים שנקבעו בתקנה 79(א)(1) לתקסד"א 2018, ובית המשפט אינו יכול פשוט להתעלם מדרישה זו. גם ייפוי הכוח של התובע פג, מה שיוצר סיבוכים נוספים להגשת בקשות מטעמם. בית המשפט מדגיש כי הוא אינו אחראי לזהות מחדלים אלה ולטפל בהם בכל מקרה, שכן הדבר יוצר עומס בלתי סביר הן על בית המשפט והן על עובדיו. כדי להימנע מהצורך בסנקציות מחמירות, שניתן להטיל על פי מספר תקנות, לרבות 3(ב), 4, 42 ו-151(ג) משנת 2018, מציע בית המשפט לתובע לתקן את הגשתן, תוך התחשבות בהנחיות הנזכרות בערעור אזרחי 4625/22. ההחלטה מתקבלת בהעדר שני הצדדים, ובאחריות התובע לוודא כי ייצוגם עדכני.