ת"א 48979-05-23

תקציר

השופט דחה את בקשת המבקש לסעד ביניים, שהוגשה חודש וחצי לפני דיוני ההוכחות. הבקשה לא עמדה בדרישות לקבלת צו ארעי שכן היא התעכבה במידה ניכרת. זאת ועוד, חלק מהסעדים המבוקשים בבקשה שכפלו את הסעד העיקרי המבוקש בכתב התביעה, וסעד זמני זהה לסעד העיקרי יינתן רק במקרים חריגים. המבקש, אשר לא הועסק עוד על ידי המשיב אלא היה בעל מניות, ביקש להימנע ממימון הוצאותיהם המשפטיות של המשיבים מכספי החברה, להשתתף בישיבות הדירקטוריון, להשיב לו את זכותו לצפות לגישה לחשבונות הבנק של החברות ולחילופין לכפות את רכישת מניותיו. עם זאת, השופט קבע כי בקשות אלה אינן קשורות להגדרת סעד זמני או שמדובר בנזקים כספיים שניתן לפצות עליהם. זאת ועוד, בקשתו של המבקש לעיון בתדפיסי הבנק של החברה נדחתה מאחר שלא הייתה לו זכות כזו על פי החוק. לבסוף הורה השופט למבקש לשלם למשיבים הוצאות בסך 5,000 ₪ בתוך 30 יום.