בג"צ 9504/11

תקציר

ב-4 באוגוסט 2005 פתח החייל נתן עדן זאדה באש בקו 165 בשכונת הדרוזים שפרעם, הרג ארבעה אזרחים ופצע נוספים. התקרית הסתיימה במותו של זאדה על ידי המון זועם. המשטרה פתחה בשני תיקי חקירה, האחד נוגע לתקיפתו של זאדה והשני למותו. מהחקירה עלה כי זאדה פעל לבדו ללא כל סיוע. התיק נסגר מחוסר ראיות, אך העותרים - קרובי משפחה של הקורבנות - פנו לפרקליטות בבקשה לפתוח אותו מחדש, בטענה כי ייתכן שהיו שותפים לפשע וכי הבחירה בשפרעם כיעד לא הייתה מקרית. פרקליטות המדינה דחתה את הערר, מה שהוביל את העותרים להגיש עתירה לבית המשפט. העותרים דרשו גישה לכל חומרי החקירה וביקשו מבית המשפט להורות למשיב להציג את הנימוקים לדחיית ערעורם. לאחר עיון מדוקדק בחומרים, מצא בית המשפט כי זאדה אכן פעל לבדו וכי לא היו כיווני חקירה נוספים. בית המשפט, שהסכים עם החלטות המדינה לסגור את התיק, דחה את העתירה מבלי להורות על הוצאות, תוך ציון היקפה המצומצם של התערבות שיפוטית בחקירות פליליות. פסק דינו של השופט א' שהם נתמך על ידי סגני הנשיא מ' נאור וג' דנציגר.