ו"ע 1002/06

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה היא האם "שטר צוואה ושטר הקדש", והסכם המתווה את תנאי ההקדש, יצרו מכר שהקנה למערערת זכויות במקרקעין, במועד אישור שטר ההקדש ונחתם בבית הדין הרבני האזורי. בפסק הדין נקבע כי יש לראות את שני המסמכים עליהם חתמו ההקדשים – שטר הצוואה ושטר ההקדש וההסכם – כאחד, וכי הם יצרו חוזה שהקדיש את דירת ההקדשים למערער, כולל נר רפאל צדקא. עם זאת, החוזה תלוי באירוע עתידי – מותו של המקדיש האחרון שנותר בחיים – לצורך אכיפתו. מכאן, שהיחסים החוזיים קיימים, אך ההקדש עצמו טרם נכנס לתוקף, והתנאים שנקבעו בהסכם אינם יכולים להתקיים עד לפטירת ההקדשים. פסק הדין מדגיש כי ההקדשים שמרו לעצמם את הזכות לבטל או לשנות את תנאי ההקדש ללא הסכמת המערער, וכי ההקדש, בהתאם לשטר הצוואה ושטר ההקדש, ייכנס לתוקף רק שעה לפני מותו של ההקדש האחרון שנותר בחיים. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי טענת המשיב כי ההקדש "מעניק היתר ייחודי ובלתי חוזר לשימוש במקרקעין תוך ניצול כספי מלא לטובת המערערת" מתייחסת להתחייבות העתידית המפורטת במסמכים, ולא לתוקף מיידי. בית המשפט מפרש את בקשת ההקדשים לבית הדין הרבני האזורי להקמת ההקדש, ואת אישורה של בקשה זו לאחר מכן, כצעד פרוצדורלי להבטחת יצירת ההקדש, שיישאר תלוי ועומד עד לפטירת ההקדשים. מסקנת פסק הדין היא כי טרם בוצעה העברת זכויות, וכי טרם הגיע מועד כניסת ההקדש לתוקף. לפיכך, לא בוצעה עסקה חייבת במס, והמערערת אינה נדרשת לשלם מס על מכירה. בנוסף, בית המשפט מורה למשיב לשקול את בקשת המערער להארכת מועד להגשת דו"ח ולהגיש בקשה לפטור מקנסות וריבית. כן נדרש המשיב לשלם למערערת שכר טרחת עורך דין, בצירוף המיסים והריבית החלים.