ת"א 29045-09-13

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת אופנוע בשנת 2012, תבע את הנתבעת לפיצוי על בסיס חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לא הייתה מחלוקת כי הנתבע אחראי לנזקי התובע, אך הצדדים לא הסכימו על היקף נזקיו של התובע. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי היקף הנכות התפקודית של התובע והשפעתה על כושר ההשתכרות שלו. בית המשפט מינה מומחה אשר הגיע למסקנה כי לתובע נכות אורתופדית לצמיתות בשיעור של 10% עקב פגיעה ברצועה הצולבת הקדמית של ברך שמאל. בית המשפט קבע לתובע נזקים לא ממוניים, נכות תפקודית, הפסד שכר וניכוי כושר השתכרות. בית המשפט קבע כי בהיעדר נתונים מהותיים, בית המשפט מעריך בדרך כלל את הניכוי מכושר ההשתכרות על פי שיעור הנכות התפקודית. הפסדי השכר הקודמים של התובע חושבו כ-20,000 ₪, ואובדן השתכרותו העתידי נאמד ב-254,653 ₪, בהתבסס על ניכוי של 10% מכושר ההשתכרות. כמו כן נפסקו לתובע 30,559 ₪ בגין הפסדי פנסיה, 10,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ונלוות בעבר ובעתיד, ו-10,000 ₪ בגין סיוע שיידרש במהלך החלמתו. בית המשפט הגיע למסקנה כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 344,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 15% בתוספת מע"מ והוצאות משפט. הסכום היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, ולאחר מכן יצטברו בו הפרשי ריבית והצמדה כקבוע בחוק.