תא"מ 34571-04-20

תקציר

השופט, לאחר שבחן את הראיות והטיעונים משני הצדדים, פסק לטובת התובע. השאלה המרכזית הייתה האם הנתבע התרשל לקראת אירוע גניבה, שהסתיים בתאונה בה היה מעורב רכבו של התובע. השופטת קיבלה את גרסת התובע לאירועים, שטענה כי הנתבע התרשל בכך שהשאיר את מנוע רכבו פועל וללא השגחה בעת שנכנס לחנות לחומרי בניין. נמצא כי מעשה זה מפר את תקנה 74 לתקנות התעבורה, הקובעת כי אין להשאיר רכב ללא השגחה כשהמנוע פועל ומפתח ההצתה בתוכו. השופט טען כי הדבר יוצר סיכון צפוי, ולכן הנתבע אחראי לרשלנות. השופטת דחתה גם את טענת חברת הביטוח הנתבעת כי הם אינם חייבים בתשלום נזקי התובע משום שהפוליסה שלהם החריגה כיסוי לתאונות שאירעו במהלך גניבה. השופט קבע כי מאחר שהנתבעת התרשלה, חברת הביטוח אחראית לשפות צדדים שלישיים בהתאם לתנאי הפוליסה. כמו כן, חברת הביטוח לא סיפקה את הפוליסה המדוברת, כלומר לא עמדה בנטל ההוכחה בגין תביעה זו. לפיכך, הנתבעים וחברת הביטוח שלהם היו אחראים לנזקי התאונה, שכללו את עלויות תיקון רכבו של התובע, הוצאות נלוות והוצאות משפט.