עתפ"ב 36623-08-18

תקציר

השופט דחה את הערעור על צו הריסה למבנה שנבנה ללא היתר. המערער טען כי היה על בית המשפט לעניינים מקומיים לקיים דיון בבקשה למתן הצו, וכי לא התקיימו התנאים למתן צו כזה ללא הרשעה. השופט קבע כי אמנם על בית המשפט לקיים דיון בנוכחות הצדדים בבקשות לביטול צווי הריסה, אך על המערער לבסס תחילה זיקה למקרקעין הנדונים, דבר שלא עשה. זאת ועוד, השופט קבע כי החלטת בית משפט קמא הייתה מוצדקת, שכן התקיימו כל שלושת התנאים למתן צו הריסה ללא הרשעה: ראשית, ברור שנעברה עבירת בנייה; שנית, לא ניתן היה למצוא או להוכיח את העבריין, שכן המערער לא הביא כל ראיה לזכותו הקניינית; ושלישית, היה אינטרס ציבורי מובהק בהוצאת הצו, שכן המבנה יועד לצורכי ציבור בתכנית המתאר. בכך אישר השופט את דחייתו של בית משפט קמא את הבקשה והורה למערערת לשלם את הוצאות המשיב.