ת"צ 16038-10-21

תקציר

פסק הדין בוחן בקשה לפסילת סמכות הכרוכה בשינוי הליכי הטיפול במקרים של "המצאה" מחוץ לתחום שיפוטה של ישראל. בתקנות קודמות נדרש היתר המצאה, ופורטו בו עילות לרבות עילת התביעה, עילות ההמצאה ונאותות הפורום. עם תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, הוסרה דרישת היתר זו, תוך שינוי גישות פרוצדורליות. בית המשפט עדיין יכול להחליט על תחולת המצאה, כאשר הנתבעים יכולים לערער על סמכות והתאמה לפורום. מקרה זה דן בשאלה האם שינויים אלה משפיעים על נטל ההוכחה של עילת תביעה טובה. הדעות חלוקות בשאלה אם הסטנדרטים נמוכים יותר כעת. במסגרת זו נבחנה התנהלותם של המבקשים בחוסר תום לב, הקשור לשינויי חקיקה בעילות המצאה. למרות שפעולות המבקשים כוונו ליתרונות פרוצדורליים, לא נמצא חוסר תום לב כדי לדחות את הטענות. נטען להתיישנות, כאשר בית המשפט התיר לבחון טענות, בעיקר בנוגע לדוקטרינת ההשפעה ותחולתה החוץ-טריטוריאלית. נמצא כי הדין הישראלי, לרבות חוק התחרות הכלכלית, אינו ישים בשל היעדר השפעה ישירה על השוק הישראלי. דוקטרינת התוצאה, הנדרשת לצורך תחולה כזו, נקבעה כבלתי רלוונטית, והצביעה על דינים זרים כרלוונטיים. הטיעון לפורום לא תקין הועדף, תוך הדגשת היעדר קשרים מהותיים לישראל. כתוצאה מכך, בתי המשפט בישראל נעדרים סמכות שיפוט ואינם מתאימים לתיק, וכתוצאה מכך הבקשה נדחית תוך הטלת הוצאות בסך 25,000 ₪ על המבקשים.