ע"ע 1242/04

תקציר

בית המשפט התייחס לסוגיה נפוצה במגזר הציבורי בישראל, שבה שכר העובדים נוכה באופן עקבי, וכינה אותה "מגפת מדינה". רשלנות זו פגעה קשות בעובדים ופגעה בזכויותיהם הבסיסיות ובכבוד האדם שלהם. חוק הגנת השכר, המבטיח תשלום מלא ובמועד, הוזכר, והדגיש את האחריות לפצות את השכר המולן. בית הדין ציין כי המשבר המתמשך לא היה באשמת העובדים, אך הם נשאו בנטל. תוכנית הבראה, הנתמכת בהסכם קיבוצי בין העירייה לעובדיה, הציעה תקווה לפתרון. פסק הדין הורה על הפחתת השכר המקורי בהלנת פיצויים שנקבעה על ידי בית הדין האזורי, וקבע את השיעור על 25% בשנה על שכר איחור. החלטה זו לקחה בחשבון את הנטל הכלכלי הנוסף שעמו מתמודדים העובדים, כמו משיכת יתר, עקב פיגורים בתשלומים. מתוך הכרה בפגיעה הכלכלית בעובדים, ציין בית הדין את מחויבותם לשתף פעולה עם המעסיק לתיקון המצב. בפסק הדין נקבע כי על עיריית לוד לשלם את הפיצוי המתואם עד ליום 14.9.2004, תוך הבטחת תשלום שכר רגיל מעתה ואילך. אי עמידה בלוח זמנים זה תאכוף את פסק הדין המקורי. בית המשפט גם הפציר ברשויות המדינה הרלוונטיות לסייע בשיקום העירייה כדי למנוע הישנות משברים כאלה. פסק הדין גובש סופית ונמסר ב-9 בספטמבר 2004.