מ"ח 4811/12

תקציר

מדובר במבקש שהורשע על ידי בית משפט השלום בשלוש עבירות של מעשה מגונה בחולה נפש במרכז לבריאות הנפש בו עבד. הוא נידון למאסר, מאסר על תנאי ופיצויים. ניסיון להשיג את מסמכיו הרפואיים של המתלונן שיתמכו בהגנתו, נדחה. בעקבות ערעור התיר בית המשפט המחוזי גישה למסמכים, אך בשל מחדלו של המבקש במעקב, לא התקיים דיון חדש, ובית המשפט המחוזי זיכה אותו בסופו של דבר משני אישומים אך אישר אחד. המבקש ביקש ערעור נוסף, שנדחה על ידי בית המשפט העליון מחוסר עילה החורגת מאינטרס אישי, והחל לרצות את עונשו. לאחר מכן הוא הגיש בקשה למשפט חוזר, תוך שהוא מצטט חוות דעת פסיכיאטריות חדשות וייצוג לקוי לכאורה; עם זאת, הבקשה להשהות את ריצוי עונשו נדחתה. בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות את הפסקת העונש, מה גם שהליכי משפט חוזר הם נדירים והסופיות מקבלת עדיפות. חוות הדעת הפסיכיאטרית שניתנה לא הספיקה כדי לסתור עדויות קודמות, והטענות בדבר כישלון הייצוג לא היו מבוססות. משכך, נדחתה בקשת השחרור עד לדיון במשפט חוזר, תוך שימת דגש על אכיפה מיידית של גזר הדין בשל אינטרס ציבורי.