רע"א 3099/18

תקציר

במקרה דנן נבחנה בקשת רשות ערעור על החלטתה של השופטת ברכה בר-זיו מבית המשפט המחוזי בחיפה. הסוגיה התעוררה לאחר שהשופט החליט לזמן עדים נוספים לאחר דיון קדם משפט, שהוכרז תחילה כמסתיים עד להכרעת הדין. עם זאת, על פי צו בתי המשפט משנת 2009, לא ניתן לערער על החלטות הנוגעות לזימון ולרצף העדים, כמו גם לטיפול בהתנגדויות בהקשר זה, באמצעות בקשת רשות ערעור. במקום זאת, ניתן לערער על החלטות פרוצדורליות אלה רק במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי. תקנה זו נועדה להגן על הפררוגטיבה המינהלית של בית המשפט בעניינים פרוצדורליים ולמנוע מערכאת הערעור להיות מוצפת בהליכי ביניים מינוריים שאין בהם כדי להשפיע באופן מהותי על התוצאה. לפיכך, הבקשה נדחתה, תוך שימת דגש על עמידה במסגרת המשפטית שנקבעה. הפיטורים הוצאו ללא צורך בתגובה, ולכן לא נקבעו הוצאות. פסיקה תמציתית זו מדגישה את דבקותה של הרשות השופטת ביעילות פרוצדורלית ובהגנה על טוהר המידות של בית המשפט בטיפול בהחלטות ביניים שאינן קריטיות.