תפ"ח 1229/04

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לשני כתבי אישום נגד גב' טלי פחימה. באישום הראשון היא מואשמת בשורה של עבירות נגד ביטחון המדינה, בהן סיוע לאויב במלחמה, מסירת מידע לאויב, יצירת קשר עם סוכן חוץ, החזקת נשק ותמיכה בארגון טרור. האשמות אלה נובעות ממעשיה לכאורה בג'נין, שם היא מואשמת בשיתוף פעולה עם אנשי גדודי אל-אקצא ובשיבוש פעולה צבאית על ידי התרעתם. האישום השני מייחס לה הפרת צו חוקי בכך שנכנסה לאזורים מוגבלים ביהודה ושומרון. פחימה מוחזקת במעצר מאז הוגשו כתבי האישום, ועורך דינה ביקש לבטל את האישומים על בסיס דוקטרינת "ההגנה מפני צדק", בטענה כי עמדת המדינה בנוגע לראיות נגד פחימה סותרת. ההגנה טענה כי המדינה טענה בעבר כי אין לה די ראיות להעמיד את פחימה לדין פלילי, מה שהביא למעצרה המנהלי. עם זאת, כעת טוענת המדינה כי ברשותה ראיות חדשות התומכות בכתב האישום הנוכחי. השופטים, בראשות שלי טימן, הגיעו למסקנה כי אין סתירה ברורה ובלתי ניתנת ליישוב בין עמדות המדינה. הם הדגישו כי כתב האישום הנוכחי מבוסס על ראיות חדשות שהושגו לאחר הליכי המעצר המנהלי. לפיכך, הם דחו את הבקשה למחיקת כתב האישום והורו לפחימה להגיב להאשמות. השופטות תחיה שפירא ושרה ברוש הסכימו עם החלטתו של טימן. פסק הדין מדגיש את היעדר התקדים לדחייה כזו ואת נדירות תחולתה של הדוקטרינה, ומותיר את ההחלטה לדחות את בקשת ההגנה. השופטים גם הביעו את מורת רוחם מהמצב, והכירו במגבלות המוטלות בשל אופיין החסוי של חלק מהראיות. בסופו של דבר הם החליטו כי הראיות הנוכחיות של המדינה, אף שלא היו קיימות קודם לכן, אינן מצדיקות את הצעד יוצא הדופן של ביטול כתב האישום.