ע"א 446/87

תקציר

ענייננו נסוב סביב חבילת יהלומים שסוחר יהלומים (המערער) מסר לקונה (רמי דבש) באמצעות מתווך, אשר הפקיד את היהלומים בבנק המשיב כבטוחה. הבנק נתן לקונה אשראי, אך כאשר הכריז על חדלות פירעון, הוא חדל לכבד את התחייבויותיו. המערערת טענה כי הבנק לא פעל בתום לב ויש להשיב את היהלומים. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי התנהלות הבנק נופלת בגדר תום הלב לפי חוק המשכון. בנוסף, קבע בית המשפט כי יש להעריך את שווי היהלומים כבטוחה בעת מימושם ולא ביום ספציפי, וכי בהסכמים בין הבנק ללקוחותיו צוין בבירור כי היהלומים מבטיחים חובות בהווה ובעתיד. על יסוד ממצאים אלה נדחה הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. זכותו של הבנק ביהלומים נשמרה, והמערער חויב לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪.