עע"מ 6569/20

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בבקשה לסעד זמני שיאסור על הריסת מבנים המשמשים את המבקש ובני משפחתו למגורים ולמחיה, הממוקמים על אדמת יטא שבנפת חברון, עד לתוצאות ערעור על פסק דין קודם. המבנים המדוברים סווגו כמבנים שנבנו באופן בלתי חוקי והוצאו נגדם צווי הריסה. המבקש ניסה להכשיר את המבנים באמצעים שונים, לרבות בקשה תכנונית שנדחתה על ידי הוועדה. לאחר מכן הגיש המבקש עתירה נגד החלטת הוועדה, שנדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. הערעור הנוכחי והבקשה לסעד זמני התקבלו. המבקש טען כי הריסת המבנים תגרום להם נזק בלתי הפיך, יותיר אותם ללא קורת גג ויסכן את חייהם, בעוד שהיענות לבקשה לא תפגע במשיבים. הם ערערו גם על חוקיות ההכרזה על השטח כשטח אש ועל תחולתה של הכרזה זו עליהם. מנגד, עמדו המשיבים על דחיית הבקשה, בנימוק של צורך באכיפת חוק ומיקום המבנים בתוך שטח צבאי סגור. לאחר ששקל את הבקשה ואת התגובות, החליט השופט להיעתר לצו המבוקש. מאזן הנוחות נמצא לטובת המבקש, שכן פוטנציאל ההריסה של המבנים עלול לגרום לנזק בלתי הפיך, בעוד שלא היה צורך דחוף בהריסה לאחר שנים של הליכי אכיפה מעוכבים. זאת ועוד, טענות המבקש בדבר נחיצותם של המבנים לקיומם הבסיסי והיעדר הריסות תכנוניות המחייבות לחימה דחופה או טיפול ביטחוני היו משכנעות. לפיכך הוצא צו ארעי האוסר על הריסת המבנים עד להכרעה בערר, בתנאי שיישמר הסטטוס קוו בשטח. הצו לא חל על הריסות שבוצעו לצרכי לחימה דחופים או מטעמי ביטחון מובהקים.