בר"ע 3984-09-23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על תביעה לגמלת ניידות של מבקש נכה. המבקש, שעבר תאונת עבודה קשה בשנת 2010, ערער בעבר על החלטת ועדה רפואית מחוזית ששללה ממנו את הגמלה. הערעור הוחזר לוועדה הרפואית לעררים (ניידות) לדיון חוזר, אך נדחה שוב, מה שהוביל את המבקש לערער לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בנימוק שהוועדה דבקה בהוראות פסק הדין החוזר ובשיקול דעתה הרפואי. לאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור על החלטה זו, שגם היא נדחתה. פסק הדין מתאר את הבחינה המעמיקה של הוועדה את הראיות ואת ההצדקה לדחיית טענות המבקש, לרבות בדיקה קלינית, ראיות וידאו ופרשנויות MRI. בית המשפט לא מצא סיבה לסטות מהחלטת הוועדה, והדגיש כי נתון לשיקול דעתם להעריך נתונים רפואיים. טענות המבקש בדבר הטיפול הסלקטיבי לכאורה של הוועדה במסמכים רפואיים, הצורך בבדיקת MRI חדשה ושיטת הבדיקה נדחו אף הן, נוכח נימוקי הוועדה וחוות דעת המומחה. סגן הנשיא אילן איטח הדגיש כי תפקידה של הוועדה הוא להעריך את המצבים הרפואיים ולהתאימם לסעיפי הנכות המתאימים, ולא להתמקד בפגיעה תפקודית.