עת"מ 5857-08-12

תקציר

העותרת ערערה על ביטול הליך מכרזי מקרקעין על ידי המשיב, בטענה כי הצעתם בסך 928,643 ₪ בתוספת מע"מ לא חרגה באופן משמעותי מאומדן הנכס. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענת העותר התבססה על השערות ומידע חלקי, שכן האומדן לא נחשף. המשיבה היתה מוצדקת בביטול המכרז לפי תקנה 21(א) המקנה לה שיקול דעת להבטיח תועלת מרבית, וההצעות היו נמוכות משמעותית מהאומדן. בעוד שלמשיבה היה שיקול דעת לבקש הצעות משופרות לפי תקנה 21(א1), תנאיהם הספציפיים של מסמכי המכרז הגבילו את האפשרויות שלה לבקשת הצעות מיטיבות. בית המשפט קבע כי אי עמידתה של המשיבה בתקנה 17(ב)(7) – המחייבת גילוי פרטי אומדן – הגבילה את יכולתה לבטל את המכרז. על אף שניתן לעותר שימוע, אשר מילא את חובת המשיב ליתן זכות טיעון והנמקה לפי תקנה 21(ב), קיבל בית המשפט את טענת העותרת כי על המשיב "להגיש הצעה" בין המציעים הסופיים כאמור במסמכי המכרז. העתירה התקבלה חלקית ולא נפסקו הוצאות.