ת"א 39999-11-20

תקציר

זהו פסק הדין בתיק ת"א 39999-11-20 (ת"א 28936-06-16), בו נפגע תובע קטין, שהיה כבן שבע וחצי, בתאונת דרכים בה נהג הנתבע מס' 1, שרכבו היה מבוטח על ידי הנתבעת מס' 2. התובע הגיש תביעה נגד שני הנתבעים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לאחר שהנתבע הראשון לא הגיב, ניתן פסק דין המחייב אותם לפצות את התובע בהתאם לתוצאת ההליך נגד הנתבע השני. מהראיות הרפואיות עולה כי התובע סבל משבר בקרסול ימין ונכות זמנית וקבועה כתוצאה מהתאונה. היא אובחנה גם כסובלת מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). בית המשפט מינה שני מומחים רפואיים להערכת מידת נכויותיו של התובע, אורתופד מומחה ומומחה לבריאות הנפש. בחוות הדעת של המומחה האורתופדי נקבע כי לתובעת נגרמה נכות לצמיתות בשיעור של 5% עקב הפגיעה בקרסול ימין, וחוות הדעת של המומחה לבריאות הנפש קבעה נכות נפשית לצמיתות בשיעור של 5%. בית המשפט קיבל חוות דעת אלה, לא מצא סיבה לסטות מהן, וקבע כי הנכות הרפואית הצמיתה של התובע היא בשיעור משוקלל של 9.75%. עוד קבע בית המשפט כי הליקוי התפקודי של התובע עומד על 9.75%, בהתאם להנחה הכללית כי אחוזי הנכות הרפואית משקפים את שיעור הנכות התפקודית. הנזק הלא ממוני חושב על פי תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וכתוצאה מכך נפצה סך של 19,240 ₪. בית הדין שקל גם את הפסדי השכר העתידיים של התובע ואת ההפרשות לביטוח פנסיוני, וקבע את הראשון על 269,896 ₪ ואת האחרון על 33,737 ₪. כמו כן פוצה התובע בגין סיוע בעבר ובעתיד לזולת בסך 8,000 ₪ ו-6,000 ₪ בהתאמה, והוצאות נוספות בסך 5,000 ₪. סך הפיצויים שנפסקו לתובע הסתכמו בסך של 335,873 ₪, אשר כללו את הסכומים הנ"ל אך לא כללו הוצאות משפט, שכר טרחת עורך דין ושכר טרחת הופעה של התובע. סכום פסק הדין ישולם לחשבון בנק על שם התובע ויושקע בהתאם לחוקים הרלוונטיים. לא ניתן להעביר את הכספים לצד שלישי כלשהו עד למועד הפירעון של התובע, אלא על פי צו של בית משפט מוסמך. על פסק הדין ניתן לערער בבית המשפט המחוזי.