ת"א 5003-07-17

תקציר

התובע, יליד 1980, היה מעורב בתאונת דרכים בשנת 2015 והגיש תביעה נגד הנתבע בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעת הכחישה את האחריות וטענה כי התובעת לא הצליחה להוכיח את התרחשות התאונה. עם זאת, בית המשפט מצא כי די בעדותו ובראיות התובע, לרבות רשומות רפואיות, כדי לבסס את התאונה כמתואר. בית המשפט מינה מומחים לאורתופדיה ולאף אוזן גרון כדי להעריך את נזקיו של התובע. האורתופד ייחס לתובע 10% נכות רפואית בשל מגבלות בתנועות הצוואר, ואילו מומחה אף אוזן גרון ייחס לתובע נכות של 10% בגין טנטון. בית המשפט קיבל חוות דעת מומחים אלה. למרות טענותיו של התובע על חיים עגומים לאחר התאונה, בית המשפט מצא את תפקודו בפועל חיובי יותר, עם עלייה משמעותית בהכנסתו לאורך השנים. בית המשפט קבע נכות תפקודית בשיעור של 13% בהתחשב במקצועו של התובע, בהתפתחות הכנסתו ובאופי נכויותיו. התובע תבע פיצוי בגין הפסדי שכר בעבר, אך בית המשפט דחה טענה זו מחוסר ראיות. במקום זאת, פסק בית הדין סכום גלובלי של 400,000 ₪ בגין ירידה בכושר ההשתכרות, בהתחשב במקום העבודה היציב של התובע ובצמיחת הכנסתו. כמו כן פסק בית המשפט 10,000 שקלים עבור סיוע בעבר ו-5,000 שקלים עבור הוצאות רפואיות וניידות. בנוסף, פסק בית המשפט 33,203 ₪ בגין נזק לא ממוני בהתאם לשיעור הנכות הרפואית. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 448,203 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. ההחלטה ניתנה בהיעדרם של שני הצדדים וניתן לערער עליה בתוך 45 יום בבית המשפט המחוזי. פסק דין זה ניתן ביום 02/11/2020, כמפורט בפסקה הארוכה והמקיפה לעיל.