עמ"ש 37202-02-20

תקציר

פסק הדין דן בשני ערעורים אזרחיים, 39196-02-20 ו-37202-02-20, הנובעים ממשפט הקשור לירושה וזכויות קניין. עניינם של הערעורים הוא בעיקר בפינוי הנאשם מלול תרנגולות שנבנה על קרקע חקלאית, ובחלוקת הנכסים הכוללים מניות תנובה, כספים נוספים, קורקינט, עדר כבשים ועיזים, תכשיטי זהב ומכסת ביצים. בערעור הראשון מגיעה השופטת למסקנה כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא בעניין תביעת הפינוי. ההחלטה מבוססת על ראיות מוצקות ותקדימים, וערכאת הערעור לא תבטל את קביעותיה העובדתיות של הערכאה הנמוכה יותר. השופט מדגיש את הכלל כי התערבות בעניינים כאלה היא נדירה ומתרחשת רק במקרים חריגים. ממצאיו של בית משפט קמא בנוגע לרישיון השימוש בקרקע ובלול נתמכים בראיות ובעדויות, והשופט מסכים עם התוצאה כי יש לפנות את השטח. באשר לערעור השני, השופטת מסכימה עם קביעותיו של בית משפט קמא במרבית הסוגיות הנוגעות לחלוקת הנכסים, אך חולקת בשאלת מכסת הביצים. השופטת מדגישה כי מכסת הביציות היא זכות עצמאית נפרדת מעיזבון המשק, ויש לכלול אותה בנכסי העיזבון, למרות שההורים המנוחים לא השאירו צוואה. השופט מפנה למספר פסקי דין קודמים התומכים בעמדה זו, לרבות החלטת בית המשפט העליון. יתר על כן, השופט מציין כי נהלי מועצת הלולים, גוף סטטוטורי, אינם סותרים פרשנות זו. לפיכך, הערעור מתקבל בחלקו וקובע כי מכסת הביציות היא חלק מנכסי העיזבון. בהתחשב בנסיבות, השופט מציע שכל צד יישא בהוצאותיו, וממליץ שלא להורות על הוצאות. פסק הדין מתיר פרסום לאחר הסרת פרטים מזהים. ההחלטה התקבלה על ידי השופטת שרי ג'יוסי והוסכמה על ידי השופטות חננאל שרעבי ועפרה ורבנר. הערעור 39196-02-20 נדחה, ו-37202-02-20 מתקבל באופן חלקי, בהתאם לפסק דינו של השופט ג'יוסי.