ת"צ 4544-05-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לתביעה ייצוגית נגד מקס. המבקש לא הביא ראיות לקיומה של קבוצה בעלת עילות תביעה דומות למבקש, המהווה תנאי הכרחי לתביעה ייצוגית. הבקשה כולה התבססה על אינטרס אישי של המבקש, ולא הוצגה ולו ראיה אחת שתתמוך בטענה כי למקס הייתה מדיניות פנימית של החזר דמי סליקה תוך גביית דמי ביטול גבוהים יותר. גם טענת המבקש כי מקס בוחן כל עסקה לגופו וגובה שכר טרחה בהתאם אינה מגובה בראיות. כמו כן, מערכת היחסים בין מקס לבין העסקים המשתמשים בשירותיה נשלטת על ידי חוזים פרטניים, כלומר בירור טענות המבקש יחייב בחינה מעמיקה של כל חוזה, דבר שאינו אפשרי בתובענה ייצוגית. המבקש לא מילא אחר התנאים להגשת תובענה ייצוגית המפורטים בסעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. לפיכך, הבקשה לאישור נדחית, והמבקש יחלוק בהוצאותיה של מקס עד לסך של 15,000 ₪.